קול העם

חזרה

הדרך למאבק על זכויות העובדים - תיקון בית הדין לענייני עבודה. שביתות אינן הדרך!

אורנה לביא אורנה לביא  •  08-12-2017  •    אין תגובות

קוד ההצעה: MAD-2017-12-107

העובדים בשביתותיהם לא משיגים תמיד את דרישותיהם. הם פוגעים בציבור שלא בצדק. חלקם משיגים יותר - מסיבות שלא קשורות למאבק, וזה לא צודק. הדרך לטיפול בנושא - בית הדין לעבודה, בלי שחיתות - במקום שביתות!

שביתות העובדים אינן תמיד הדרך היעילה למאבק על זכויותיהם, אבל היא תמיד פוגעת בציבור הלא נכון. לא במעבידים אלא בלקוחות. לא במדינה אלא בציבור. לכן היא לעולם איננה הדרך הצודקת. לכן היא איננה הדרך היעילה להשגת שיפור בקיום זכויות העובדים. ואגב, אם מדובר בעובדי מדינה - המדינה היא הבוס. אם מדובר בעובדים בעסק פרטי - בעל העסק הוא הבוס. אלו שני סוגי בוסים, אבל הצעת החוק הזו נוגעת לכולם באופן שווה. 

שביתה היא בעצם דרך תקיפה מדי להבעת דרישה, בדרך כלל צודקת, אבל באופן אלים. זה כמו דרישה של מישהו מן הדוור שיביא לו את הדואר מהר יותר, כי בשביל זה הוא מקבל משכורת... או שהמכותב יעשה לדוור פנצ'ר במכונית, או יותר גרוע - ימצא את כתובתו במשרד הפנים ויהרוס את ביתו. בכוונה הבאתי כאן דוגמה קיצונית, כדי שזה יהיה ברור. לפעמים זה בסדר, כביכול, כי הרי המעביד הוא חזק יותר והדרך להיאבק נגדו צריכה להיות תקיפה מאד - ולפעמים זה ברור שזאת לא הדרך הנכונה, אבל זה תלוי בהבדלי הכוח בין העובד, המעביד והלקוח.  

אז זהו, שזו לא הדרך כי היא טובה רק בשביל חלק מהעובדים. קודם כל, יש עובדים שמסיבות שונות שביתה היא דרך מצוינת בשבילם להיאבק על זכויותיהם. עובדים מאוגדים בוועדים חזקים, עובדים שקשה להשיג להם מחליפים (למשל בעלי השכלה מקצועית רחבה) ועוד ציבורי עובדים חזקים. הבאתי כאן למטה קישורים לשתי דוגמאות - מערכת הבריאות ומערכת החינוך. גם חברת החשמל, אל-על והנמלים הם דוגמאות טובות, ויש עוד הרבה. אבל עובדי הסופרמרקטים, למשל, אינם ברי סיכוי במאבק בדרך זו. יפטרו אותם ויקחו אחרים במקומם. יש מבחר. כך גם עוזרות הבית, המורים הפרטיים וכו'. 

לכולנו ברור שהחולים ומשפחותיהם, ממש כמו התלמידים (וגם משפחותיהם, כמובן) אינם הנתבעים. משרד הבריאות ומשרד החינוך נתבעים להעלות את שכרם של הרופאים והמורים. אבל שר הבריאות, אם יהיה חולה, ילך לרופא פרטי. וילדיו של שר החינוך, בזמן השביתה, לומדים אצל מורים פרטיים. וזה לא משנה מיהם שרי הבריאות והחינוך הנוכחיים. 

זו אחת משתי הסיבות לכך שכאשר העובדים נאבקים לשיפור זכויותיהם הכלכליות, החברתיות, הציבוריות והשאר, לא כדאי שישתמשו בנשק השביתה.

הסיבה השניה: זה גם מאד לא צודק, ואני זוכרת למשל איך נפגעתי כששביתת הפיזיותרפיסטים גרמה לדחיית אשפוז שחיכיתי לו זמן רב, והוספת 15% לנכות שלי, עקב איחור בטיפול שבעצם קיבע את הנזק (הברכים שלי שאני לא יכולה לכופף אותן כיפוף מלא, ולפעמים אני סובלת מכאבים קשים עקב זה). ואני יודעת שהיו גם כאלו שנפטרו בגלל שביתות במערכת הרפואה, כמו גם בני נוער שהתקשו מאד בבחינות הבגרות עקב שביתות במערכת החינוך, ושכנה שלי שלפני כמה שנים התווכחה עם חברת תדיראן כי בגלל שביתת הדוורים היא לא הצליחה לשלוח להם בזמן את טופס האחריות על המקרר שלה. ואלו רק דוגמאות. 

יש שני סוגי מעבידים: המדינה והעסקים הפרטיים. יש עוד חלוקות. אבל צריך להיות שוויון במיצוי הזכויות וביכולת המאבק של העובדים, וזו עוד סיבה להצעה הזאת, כי יש המון הבדלים בין המון ציבורי עובדים - למשל: 

הבאתי כאן למטה לינקים לשתי דוגמאות טובות למאבקים שיש הרבה סיכויים להצלחתם, מהסיבות הנ"ל - מאבקים במערכת הבריאות (ישן, ובאמת הצליח מאד) ובמערכת החינוך (חדש, אבל לא פעם ראשונה. חוזר פעם בשנה בדרך כלל). לעומתם, לא מצאתי הרבה תיעוד ממאבקים במקומות עבודה פרטיים, כמו למשל הקופאיות בסופרמרקטים ומאבקן הצודק על זכותן לשבת במהלך העבודה. מאבק שהצליח, בסופו של דבר, בדרך פוליטית, בעזרת ההסתדרות ובעזרת הצעת חוק (אני לא זוכרת של מי, אולי אצליח למצוא תיעוד שלה. חבל שאני לא יכולה להביא לכאן עוד לינקים). 

אני מצטערת שאין לי אפשרות להביא לכאן לינקים נוספים, כמו למשל לינק לאתר מערכת בתי הדין לעבודה. הסיבה לשימוש העובדים בשיטת השביתות היא חוסר היעילות בפניה לבתי הדין הללו. הם נוטים יותר להיות לצד המעבידים, במיוחד אם התובעים הם עובדי מדינה. צריך לשפר את עבודתם, כך שייצגו את התובעים והנתבעים (העובדים והמעבידים) באופן שווה, בכל מקרה. 

במשטר של דמוקרטטיה ישירה אכן רב יותר הסיכוי לכך, כי העם ינהל את כל המערכות, כולל מערכת המשפט, כולל בתי הדין לענייני עבודה. כלומר - בתי הדין ייצגו את שני הצדדים באופן שווה, ויפוקחו ע"י העם. 

לכן יש להתייחס לשביתות כאל חטיפות - הנה דוגמה של עובדי מדינה: או ש... (למשל, תעלו לנו - המורים - את המשכורת...) או ש... (למשל, לא נגיע לבתי הספר במשך שבוע, למרות תלונות הורי התלמידים, שיאשימו את הממשלה). ודוגמה של עסק פרטי: או ש... (למשל: תאפשרו לקופאיות הסופרמרקטים לשבת בזמן העבודה) או ש... (נשבות - נשב ליד הקופות אבל לא נעבוד).

במקום השביתות יש לשפר את עבודתו של בין הדין לעניני עבודה, כך שיעשה את עבודתו באופן שוויוני לכל הצדדים המעורבים בכל סכסוך עבודה. בנושא השכר יש לנהל משא ומתן בתיווך משפטי, ובנושא תנאי העבודה על בית המשפט להחליט על איזה חוק להסתמך, או לבקש מהכנסת שתפתור את הבעיה בחוק חדש או בתיקון או שינוי חוק קיים. 

כמובן שיש לדאוג לכך שבית הדין לענייני עבודה ינוהל באופן תקין, ללא שחיתויות למיניהן. בלי שוחד ושאר פשעים פליליים וכו'. וכמו כל שאר מערכת המשפט - יש להפריד בינו ובין הכנסת, המשטרה, הצבא ושאר המערכות הממלכתיות הבלתי משפטיות.

האם לדעתך שיפור העבודה בבית הדין לענייני עבודה טוב יותר משביתות, כדי לטפל בזכויות העובדים?

יש בהצעה זו הודעות נוספות כלשהן.

נדרשת התחברות או הרשמה בכדי להשאיר תגובה
אין מסמכים שהועלו